משכנות פודהה החדשים- כתובתנו החדשה :www.foodha.co.il

אכסניית בלוגלי החביבה ומסבירת הפנים עלתה על גדותיה. אסמינו מלאו כל טוב, כל נפח האכסון המקורי התגבש לכדי מתכונים, חוויות, סעודות ותמונות קשות. לפיכך אנו נוקטים בצעד מתבקש ומסיטים את כתובתנו, הקצרה יותר ל- www.foodha.co.il

כל התכנים המוכרים של הבלוג  FOODHA’S GOURMET DIET יעברו אף הם, עם שינויים גראפיים מינוריים,  גם שם נשתדל לשמור על המשקל במגמת ירידה תוך תזונה נאותה, אוכל משובח וכתיבה מכל הלב והקרביים.

בתיאבון ולהתראות.

פודהה - בועז

כתובתנו החדשה : www.foodha.co.il

הביקור הניו-יורקי השנתי לכבוד תערוכת הצעצועים, מוביל ברובו לסבב קבוע של תחנות מוכרות וחביבות שזכו לא פעם לאיזכור. פודהה שומר על קשר חם וטוב עם שגריריו החרוצים ס’ ו-א’,שמחרפים את מערכות העיכול שלהם ומנפים עבורו (ועבורכם) את מיטב ההצעות במהלך השנה,  הכל על מנת לנסות ולהכניס להרכב הפותח עוד מסעדה או שתיים לקראת המסע הממלכתי במחצית פברואר. הם משתדלים גם לנווט בתבונה את סופות השלגים במנהטן, על מנת שלא ייווצרו קשיי לוגיסטיקה ותעבורה. ועל כך יבואו על הברכה והתודה.

במסגרת השגור והטוב לא היו נפילות, רק עונג רב. פודהה, עמיתיו ואנשי תעשיית הצעצועים שמחו לשוב ולפקוד את סצ’ואן גורמה, וולפגנג, סושי יאסודה ואיפודו. אלו עדיין המלצות גורפות, לחובבי הסיני-סצ’ואני החריף, האומצות המשובחות, הסושי ברמות העל והראמן המצויין.  

ההבטחה לתאילנדית הטובה ביותר עמדה באוויר עוד מביקור קודם בתפוח הגדול. הפעם לבשנו מעילים וקבענו ליד השעון הידוע בגרנד סנטרל, בערב שישי כשהתחנה הומה וסואנת. משם יצאנו למסע לקווינס, עם המטרו, סאבווי, אנדרגראונד (וחבל שבכרך שלנו TLV עדיין לא התחילו לחפור…) עד ל- SRIPRAPHAI.

המסעדה ללא הוד והדר, נקייה, מסודרת, אך מאוד לא “מעוצבת”. אף אחד לא עוצר כאן במקרה. שירות אסיאתי יעיל ונטול חן, ללא גינוני החביבות האמריקאים המתיידדים (MY NAME IS MARK AND I’LL BE YOUR SERVER THIS EVENING  או סתם HAVE A NICE DAY )אבל מים קרים הוזרמו בטרם ההזמנה, והמשך פלגיהם גם במהלך הארוחה היה מנהג ראוי ומאוד נדרש.

ס’ היקרה נטלה לידה את שרביט הניצוח וביצעה הזמנה מהתחלה ועד הסוף תוך שהיא, מנגנת היטב פורטת על התפריט בביצוע נעים לאוזן וטעים ביותר לבלוטות הטעם, במלוא גווני קשת החריפות.

לאט לאט הגיעו צלחות וקערות עם מטענים לוהטים ופורקו מתכולתם;סלט גרגר סיני קריספי עם שרימפ, דיונון ועוף, LARB טחון ושמנמן עם מנטה, ליים וצ’ילי יבש, נקניקייה מתוקה עם מלפפון, בצל צ’ילי ומיץ ליים, PORK LEG  עם ירוקים מחורדלים, ומרק כהה ונהדר של גידי בקר,  CRISPY PORK עם צ’ילי , שום ובזיליקום, והיה גם קארי פנאנג עם בקר. כל המנות  היו בטעם והרכב כמוהו לא באו אל פי פודהה, אך מאוד התחבבו ואין ספק שסריפראפיי (כפרה עליה) תיכנס לסבב. אחרי כל הרצף הנהדר פנינו לאתנחתא קומית משהו והזמנו קינוחיים תאילנדים מהמקרר שעליהם הסכמנו שאפשר להבא לפסוח, מכיוון שהאסוציאציה הכי קרובה שהעלו לחיכינו היתה לרגל קרושה מתוקה…

האביב הזמני שמפציע בין הגשמים הפריח כבר את עץ הליים המתבגר בפרדס פודהה. אני מחזיק אצבעות שגשמי הברכה לא יבריחו את הניצנים והפרחים כדי שברבות הימים ישגשגו לפירות.

בינתיים חובבי הפיטנגו כדאי להם לתור אחרי שיח או גדר חיה שבדיוק עכשיו עמוסים בפירות שהגיעו לפרקם ואט אט הופכים לכתמים על המדרכות. סביצ’ה , טחינה או ווינגרט פשוט מתוגבר במיץ פיטנגו טרי הם השקעה מרעננת.

עוד מסימני העונה, בסמוך לפרדס יש עציץ נרחב ובו תופס נפח שיח רוזמרין. גם הוא מתנוסס בפריחתו ומהווה מרכז מבקרים לדבורי הסביבה. מאוד מסקרן אותי (אם אפשר היה) לעקוב אחרי “מלוות הצוף” ולראות איזה דבש נוצר מפריחת הרוזמרין הפרטית שלי? אבל כנראה שאסתפק בשיפוד מענף רוזמרין עם פרגית במרינדת דבש ורוזמרין. 

סלרי מוקצף על ראגו צבי   - משעשע חיך ב-WONKA נירנברג

פברואר הוא חודש עמוס פעילות. ירידי הצעצועים דורשים תשומת לב ועבודה מאומצת, המסכמת  הרבה חודשי יצירה ופיתוח ומזמנת המון פגישות ומגוון אפשרויות חדשות למשחקים וצעצועים בהם אולי ישחקו ילדי העולם בצל עץ חג המולד של 2011.

ג 

על קלשונון נעוצה קוביית לחם ספוגה במיץ סלק עם טיפת קרם יוגורט ומוכתרת בקימל מסוכר,  משעשע חיך מענג ביותר ב- ESSIGHBRATLEIN , נירנברג

עוד קסם של אנדרה קטה - תפוחי אדמה עם אשכולית בקארי סרילנקי, פטרוזיליה וזרעי חרדל ESSIGBRATLEIN נירנברג

מפודהה נדרשת תשומת לב רבה, שכן העבודה הרבה לא מאפשרת את היקף ההליכה הספורטיבית הקריטית מחד ומרחיקה אותו למספר שבועות ממטבחו ומבטחו בסלטיו ותזונתו המאוזנת מאידך. מנגד לכל יום עבודה יש סוף, ויש ארוחת ערב בה אפשר לשבת עם יצרני ומשווקי צעצועים, לשנות אווירה וליצור סביבת עבודה משותפת ונעימה. וכמובן לאכול טוב!

>

 חוכמת המרכיבים הפשוטים - כך בעבודה קשה וכשרון על הביא לעצמו -2 כוכבי מישלן- במקרה זה גלילי גזר מאודה קלות עם פרג, פטרוזיליה וקולי שמיר ורוטב שורש שמיר.

 

ESSIGHBRATLEIN , נירנברג; פורל פראי עם פירה כרובית עדין ומעולה

התמונות הקשות המצורפות יעידו כאלף קלוריות (ולפרקים יותר, הרבה יותר) על עוללות פודהה בממלכת הלחם והצעצועים בחודש שחלף. הקילו וחצי שהתווספו כבר בדרך להיעלם, למרות הגשמים והאירועים המקומיים המשמחים, פודהה שב לפסוע נמרצות בשבילי המכורה.

WONKA נירנברג: טרין גבינת עזים עם פיסטוקים, צ’אטני משמש ועלי מיקרו סלק ודומיהן. - קדם-קינוח

הביקור השנתי ביריד הצעצועים מזמן את מסעדת אסישברטליין, של אנדרה קוטה, עונג צרוף בכל ביס וביס. ארוחת מניו מאוזנת של טעימות, שאינה מסתכמת בכבדות. גם במסעדת האחות וונקה של כריסטוף וונקה האוכל מעולה, השירות בשתיהן ללא דופי, והאווירה, כלקוחות של למעלה מעשר שנים ברציפות - ביתית ומשפחתית.

וונקה - אננס מקורמל עם גלידת ואסאבי-שומשום וטוויל שומשום, ממתקטלני!

פוסט-קינוח  (פטיפור) הוא תמיד דפי שוקולד בטעמים ותבלינים עם אגוזים, פטל, קרמל, מרציפן פיסטוק ועוד.

מי שמזדמן לאיזור לא להחמיץ! 

מלמטה למעלה:

חציל חמים קלוי בגריל או שרוף באש, קלוף מעורו המושחר ומסונן 5-10 דקות

תרד מסביב לחציל , חלוט ומשולב עם בצל מטוגן

סלק מבושל כשעה וחתוך לקוביות

בצל מטוגן לעיל עד תחילת החום

המאירי  או דומה בקוביות או פירורים גדולים

לימון שתיים-שלוש כפות

צנובר בין כפית לכף למנה, בהתאם לכיס ולפרגון

עגבניות שרי פרוסות, 3-5 לסועד

פלפל חריף פרוס דק

פלפל שחור כתוש

מלח גס או תרבותי, אטלנטי או ימתיכוני

זעתר טרי או תערובת

שמן זית  זירזוף קישוטי

היו דומים לו, היו קרובים במרבית המרכיבים, אך המכלול החד פעמי (שכדאי שישוחזר) עלה על סך החלקים.  נסו - על פי ההנחיות והצילום - במטבח הקרוב לליבכם!

גילוי מרעיש מהסליק האטום בגינזך של פודהה, הוא שלא נגעתי (תוך מחאה וסלידה) בכל חפץ ששמץ סלק ודבר סגולה בו, עד הגיל המופלג של 29.

מורשת אבותיי ואמותיי, העבירה  אלי מטען גנטי שמקורו (לפי הא”ב) באמסטרדם, בסרביה (או מקום שהיה קיים  אי שם בין גבולות רומניה ורוסיה של טרום המלחמות העולמיות) בריסל, וגאליציה. עד כאן הכול טוב. הסתדרתי לא רע עם התורשת והמורשת, לבד מכמה  עניינים מאוד לא סגורים בתחום המזון האיכותי… בקיצור לא נגעתי בכל מיני מאכלים ומזונות יהודיים, ובעיקר בסלק שאותו ונגזרותיו היה קל מאוד לזהות , ומייד לסרב .

הכול השתנה באבחת פומפייה אחת, אי שם בשנת 1988 עת הוזמתי לראשונה לסעוד על שולחנם (הבולגרי) של חמי וחמתי היקרים. (שאז עדיין היו ההורים של חברתי…) בין המגוון הגדול, המרשים והטעים הסמיק לי פנים סלט סלק ארגמני. המעמד, הכבוד והכוונות המשפחתיות כלפי רעייתי לעתיד, לא השאירו לי ברירה, וטוב שכך. טעמתי ונכבשתי. ומאז פיתחתי מערכת יחסים טובה מאוד עם עשרות ומאות סלקים.

השבוע הכנתי, לארוחת שישי משפחתית ענפה, בדיוק את סלט החניכה שלי והוא מובא כאן בשחזור מדויק ונמרץ:

3-4 סלקים בינוניים מבושלים עם קליפה (כשעה שעה ורבע), אפשר אחרי הקרור להסיר הקליפה כמו כפפה, ולרסק בפומפייה גסה.

3 ביצים קשות מגורדות בפומפייה דקה.

100 גרם אגוזי מלך קלויים ומגורדים כמו הביצה, דק.

שן-שתיים שום כתושות

מיץ מלימון בינוני

3-4 כפות מיונז

מלח ופלפל שחור

לערבב הכול, אפשר למקרר מראש.

אתמול, כשלשום מצאתי את עצמי מרותק כמעט  לאורך מרבית הערב והלילה לערוץ. הסיבה סרטים דקומנטריים בנושא אוכל. יש טובים יותר ופחות אך כללית המבחר מרתק. אישית זו אולי סוגת השידור האהובה עלי לצד משחק כדוסל או כדורגל משובח. אתמול מוגנטתי ל”אלופי המתוקים” על תחרות הקונדיטורים הטובה בעולם ככל הנראה, שבסופה זוכים בתואר הנכסף  Meilleurs Ouvriers de France ממש כמו מדלייה אולימפית מזהב. גם ההכנות והכשרון. מענייi אם יש איזה שף ישראלי שאי פעם ניסה בכלל? גם דם יזע וטייק אווי מבית הבי.בי.סי, היא סדרה שלא כדאי להחמיץ. הפעילו את מכשירי ההקלטה. מהשבוע הזה ישארו הרבה רגעי צפייה מצויינים כדי לברוח מהריאליטי…

הערב 22:00  ישודר הסרט “שולחן בגן עדן”. הומלץ בחום.

ממש עכשיו גיליתי חצילי באלאדי ממקור חדש (עבורי לפחות) מהערבה. מדובר בחצילים גדולים, בעלי עור מבריק, בשר לבן וטעים ומיעוט גרעינים. יש לי תחושה עזה שמדובר ב”נפולת של יצוא” שכדאי להשתבח בה כל זמן שאפשר. .

הלכתי על אופן ההכנה הפשוט: קלייה בגריל (או אש פתוחה) עד חריכת הקליפה, קילוף מהיר למסננת, וכדי “להכות” על החציל בעודנו חם מיהרתי להוסיף לו 2 כפות מיונז, כף מיץ לימון, 2 שיני שום כתושות,מלח ופלפל שחור גרוס טרי.(עם או בלי פטרוזיליה קצוצה דק) אם רוצים במימד עוקצני ומפתיע אפשר לכתוש (בעלי או מכשיר קהה אחר) 2 כדורוני פלפל סצ’ואן.אם לא פלפל שחור גרוס או ירוק קצוץ יחריפו בהתאם

הצילום נועד להפגין את גודלו של חציל העל. אם מכינים בטרם עת, אפשר לחמם בטוסטר או גריל ב-100 מעלות קצת לפני ההגשה, ורק אחרי לערבב עם הרוטב על שלל מרכיביו!

ומי שמגיע לשוקה האיכרים התל אביבי, חזרו הארטישוקים של נועם מניר בנים, ולצידם חצילי (חממה) קלילים וטעימים.

המחלקה הסושיאלית החליטה פה (משפחתי) אחד שצריך לזוז לכיוון הסושי המתנייד ובא. לפודהה היו ספקות קלים וחששות כבדים מחמת האיכות הצפויה, אך בכדי שלא להעיב על האירוע המשפחתי לא התעקש ושם פעמיו יחד עם כל מגוון הצעירים יותר ופחות.הגענו לקאי ברמת החייל, לא הרחק מאסותא החדש. על אף ערב (יום) השישי (ואולי בגלל) מצאנו חניה חוקית וללא תשלום וחלקנו שולחן משפחתי נרחב (ודומני שיחיד בהיקפו) כך שמשני עבריו יכולים היו נציגי הפמילייה לעצור צלחות סושי ולהעבירת לגריסה מיידית.

אני שמח לבשר שהמסעדה הראשונה אליה הגעתי עם פרוס האזרחית הטרייה היתה אכזבה לטובה ומעבר לציפיות שלי. השוסי , בגישה מערבית, טרי, מדוייק וטעים. לא מדובר בפסגות, אבל בהחלט אכיל על בסיס מזדמן. לפניכם דוגמית לרול אבוקדו וטונה בשתי תנוחות.

 שיאים ודישדושים, טעימות ומענות, חידושים ושמירה על הקיים, הליכה יומיומית, מסע בילתי פוסק של אלפי פסיעות כדי לאכול טוב ולהישאר מאה אחוז, או טיפה פחות. כך או כך הצלחתי לשרוד שנתיים במשטר החדש. להיות כל הזמן (בחצי שנה האחרונה) בשמירת מרחק/משקל של לפחות 38-39 קילו מהשיא ויחד עם זאת לאכול ולהאכיל את סביבתי הקרובה בהכי טוב שאפשר, במגבלות המקובלות. אני שמח לחתום שנת בלוג נוספת וביחד לסגור שנתיים של עונג חיך ללא עיגול פינות וצמיגים.

קבלו נא התנצלות על שפע סוגי הצילומים ובעיקר איכותם, או היעדרה בחלק מהמקרים, בשל מגוון אמצעי הצילום האלקטרוניים.

לצערי, אינני יכול לומר שאכלתי את “כל” המנות שתופענה בהמשך, אבל לפחות טעמתי כמה ביסים משובחים. לפניכם מבחר מהטוב שבטופ, מפה ומשם ובעיקר מנות חדשות שנתעכלו באחרונה. בתיאבון.

ביצה פלורנטינית, הדרך הטעימה ביותר לפתוח את הבוקר. מלון מונטיפיורי במנה המופלאה ביותר מאז תעלומת הבנדיקט:

סושיית העל המקומית, יאקימונו - הסושי והמיוחדים אליהם תמיד שמחים לחזור. תכול הצלחת קורטוב של נחת שלא יגמר הלימון (והטונה). הנקודה היפנית הכי קרובה לניו-יורק:

עלי באבא וארבעים החלמונים במערת יועזר. שם האיכות רבת שנים ועדיין כולנו כמהים לכמהין… אחולמניוקי חלמונים!:

ומה עם גוף האדם?, אחרי ארוחת בוקר ראויה ומנה עשירה של פסטה ראוי לצאת לצעידה מרעננת במרחבי גוש דן. אי שם ברמת גן, בדיוק בפינת הרחובות ביאליק וז’בוטינסקי  יש דוכן “עירקי” של כל מיני מזונות, עוגיות. ללא פוטושופ או תעלולי צילום השגתי עבורכם את התמונה המקורית הבאה מהצלון המערבי. הנחת העבודה שלי שאיזו אות או שתיים נפלו או התבלבלו ומפעיל האתר אינו ממהר להשיב לצלון את מובנו המקורי, והשמחה בעיר:

בריוש סרטנים, המצאה מענגת ביותר. מנה חדשה יחסית בבסטה, פיצוץ של מרקם וטעם, יישום ישראלי של תובנות בינלאומיות:

עלייה לרגל לעיר הקודש היא מצווה גדולה, עוד לא עשינו זאת מספיק, ויש כבר סיבה נהדרת; מחניודה היא התחנה המגניבה והטעימה

בירושלים, הוסיפו לכך סיור רכש קליל בשוק הסמוך והחוויה מושלמת. בצילום (אא”ט) קלאמרי צרוב על חצילים ויוגורט באפלו:

הפסקת בקלאווה תרבותית. ספר מקסים עם שורשים מהאיזור. מדבר על החיים ובעיקר האוכל של מהגרים/”יורדים” מירדן החיים בארה”ב. נשמע מאוד מוכר וחביב, כתוב קריא, יש מתכונים נחמדים וישימים ומראה שיש בהחלט בסיס משותף לשבת ולאכול ואולי גם לעתיד טעים וטוב יותר. ספרה של דיאנה אבו ג’אבר :

עונג צרוף וצרוב בפיתה בצפון אברקסס יש המון הפתעות לחיך ולעין, בעיקר למי שמוכן לפעמים לחכות קצת ולקבל את אווירת ה”סבבה” הבילתי מחייבת. התענגתי על מספר מנות, יש צלוחית חריפה עם 4 גישות מתונות, הגם שקיבלתי מהן ד”ש חם למחרת;

 אבל השיא המקורי של אייל שני וצוות  הוא ללא ספק השרימפס בפיתה: מספר שרימפס עשויים בקצרה עם רצועות בצל ורוטב עדין בפיתה רכה ומקומית:

.

שתהיה שנה אזרחית חמימה נעימה וטעימה ואם אפשר בריאה. מי שיקפיד לטעום ולאכול בדיוק מהמנות הללו אני מקווה שמובטח לו עונג רב כפי שחוו פודהה ומקורביו.